<h1>מרדכי סימן קס"ז</h1>
<h2>דף מז.</h2>
עד שיטעום המברך ובירושל' מפרש דוקא כשהן כולם זקוקים לכוס א' או לככר אחד אבל אם כל אחד ככרו בידו אוכלין אע"פ שלא אכל המברך ואם כל אחד כוסו בידו שותין אע"פ שלא שתה המברך וכן משמע בערבי פסחים [דף קו.] גבי ההוא סבא דהוה גחין ושתי קודם ששתה רב אשי שבירך והשר מקוצי פירש אם בצע המברך ונתן לכל אחד ואחד חלקו אין צריך כל אחד ואחד להמתין עד שיטעום המברך והא דאמרינן הכא אין המסובין רשאין לטעום היינו להקדים ולבצוע מן הפת שבצע המברך אבל לאחר שנתן לכל אחד חלקו אין קפידא וכן צריך לומר בסמוך הבוצע פושט ידיו תחלה לטבול פתו ואם בא לחלוק כבוד לרבו רשאי ואמאי הא אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך ואין לומר דמן הטיבול לחודיה קאמר אך המברך מ"מ אוכל קודם דא"כ מה כבוד היה זה אלא למאי דפרישית ניחא.
